אז אחרי לילה של שינה טובה בחדר מהמם בעיצוב וינטג', היום השני יוצא לדרך.
קמנו בבוקר,אכלנו ויצאנו לנסיעה על המים לאי הזכוכית ואי התחרה.אחרי נסיעה של שעה בערך, הגענו לאי הזכוכית-מוראנו. נכנסו לאחת החנויות וראינו גברים מרשימים שמנפחים זכוכית במין גלריה.
אחרי המופע המהמם נכנסנו לחנויות בסביבה ואין לי מילה אחרת להגיד חוץ מוואוו. סוכריות קטנות מזכוכית, פרחים, ,פעמוני רוח, מסגרות לתמונות, שנדלירים ענקיים, קערות.
אני לא רוצה להתחיל לדבר על הפחד שהיה לי לשבור שם משהו..ולמרות שרוב כלי הזכוכית לא היו ממש לטעמי לא היה אפשר להתעלם מכמות המחשבה והכבוד שניתנה לכל פריט, מהכי קטנטן ועדין עד להכי גדול ומרשים. סיימנו לטייל באי ומשם המשכנו לאי התחרה- בורנו.
מה אני אגיד, הסתחררתי.רות סיפרה לנו שהימאים שיצאו לנסיעות רחוקות וארוכות צבעו את הבתים שלהם כל אחד בצבע שונה, כדי שידעו לאן לחזור- כמה רומנטי..הסתובבנו באי הציורי הזה, מוקף בתים צבעוניים מסעדות וכמובן המעגן עם הברבורים- שוב כמה רומנטי 🙂
בהמשך כרגיל-המון חלונות ראווה עם יצירות תחרה שאני לא בטוחה שראיתי מישהי לובשת, גלידה ופסטה וטירמיסו לארוחת צהריים.חזרנו לונציה, ארזנו ונסענו נסיעה לילית וארוכה לטוסקנה אהובתי.