איטליה היא אחד המקומות האהובים עליי. הרוב מקריאה או סרטים.
את הסרט לאכול לאהוב להתפלל ראיתי רק בשביל הנופים של רומא המדהימה ותחת שמש טוסקנה זה כבר סיפור אחר לגמרי.. את הסרט הזה ראיתי המון פעמים.
משהו בשילוב של המבנים העתיקים והמרשימים, הסמטאות וכל הירוק הזה תמיד מעודד אותי 🙂
המסעדות האוכל ובאופן כללי הרגשה של אלגנטיות ושימת לב לפרטים הקטנים.
תמיד הרגשתי שהאיטלקים יודעים איך לחיות ואני מנסה לשלב בדרך שלי ההנאות הקטנות שלפעמים נראות לי חמקמקות.
זה מרגיש לי שהרבה פעמים ההבדל הקטן משנה את כל החוויה ועל זה אני מנסה לשים דגש בחיים שלי.
זה כמו שאפשר לעשות מקלחת "פרקטית" וזריזה או שאפשר לעמעם אורות, לשים מוזיקה ברקע ולהרגיש את המים מלטפים את הגוף ולנשום.
למשוך את הגוף בשמן טוב ולהרגיש וואוו.
ברגעים שאני עושה את זה אני מרגישה שאני במקום טוב, מכבדת את עצמי ומעריכה.
איטליה מחברת אותי להתענגות על יופי, קפה ואוכל טוב. על לבוש מוקפד ומן השתהות.
כשהספר בסרט לאכול להתפלל לאהוב מסביר לליזי שאמריקאים לא יודעים איך להנות מהחיים ועל הביטוי dolce far niente- ההנאה שבלא לעשות כלום ,הזמנה להנות מהחיים כי מגיע לנו.
אני לא תמיד מצליחה להיות במקום הזה עם עצמי אבל כשזה קורה זה מרגיש כל כך טוב.
הדברים הקטנים האלה כמו לקנות זר פרחים קטן בתחילת שבוע שאני יודעת שהולך להיות עמוס, לעשות שנצ או לעשות קניות בשוק. ללכת לאט. לשים לב.
להיכנס לחנויות שמפחיד אותי להיכנס אליהן, להתלבש איך שבא לי ולשבת לבד בית קפה בבוקר פנוי וגשום. לחזור ברגל מהעבודה.
אני מנסה ליישם כל יום משהו אחד קטן וזה הרבה פעמים משנה את כל התמונה.
ארוחת בוקר מפנקת, כוס תה. אני מאמינה שכל דבר יכול להפוך לתענוג אם ניתן לו מספיק תשומת לב 🙂
בפוסטים הבאים אני ארחיב על הטיול לוונציה הקסומה, עד אז אני מאחלת נשיקות ופינוק אחד לפחות כי מגיע לנו באמת.
תמיד הרגשתי שהאיטלקים יודעים איך לחיות ואני מנסה לשלב בדרך שלי ההנאות הקטנות שלפעמים נראות לי חמקמקות.
זה מרגיש לי שהרבה פעמים ההבדל הקטן משנה את כל החוויה ועל זה אני מנסה לשים דגש בחיים שלי.
זה כמו שאפשר לעשות מקלחת "פרקטית" וזריזה או שאפשר לעמעם אורות, לשים מוזיקה ברקע ולהרגיש את המים מלטפים את הגוף ולנשום.
למשוך את הגוף בשמן טוב ולהרגיש וואוו.
ברגעים שאני עושה את זה אני מרגישה שאני במקום טוב, מכבדת את עצמי ומעריכה.
איטליה מחברת אותי להתענגות על יופי, קפה ואוכל טוב. על לבוש מוקפד ומן השתהות.
כשהספר בסרט לאכול להתפלל לאהוב מסביר לליזי שאמריקאים לא יודעים איך להנות מהחיים ועל הביטוי dolce far niente- ההנאה שבלא לעשות כלום ,הזמנה להנות מהחיים כי מגיע לנו.
אני לא תמיד מצליחה להיות במקום הזה עם עצמי אבל כשזה קורה זה מרגיש כל כך טוב.
הדברים הקטנים האלה כמו לקנות זר פרחים קטן בתחילת שבוע שאני יודעת שהולך להיות עמוס, לעשות שנצ או לעשות קניות בשוק. ללכת לאט. לשים לב.
להיכנס לחנויות שמפחיד אותי להיכנס אליהן, להתלבש איך שבא לי ולשבת לבד בית קפה בבוקר פנוי וגשום. לחזור ברגל מהעבודה.
אני מנסה ליישם כל יום משהו אחד קטן וזה הרבה פעמים משנה את כל התמונה.
ארוחת בוקר מפנקת, כוס תה. אני מאמינה שכל דבר יכול להפוך לתענוג אם ניתן לו מספיק תשומת לב 🙂
בפוסטים הבאים אני ארחיב על הטיול לוונציה הקסומה, עד אז אני מאחלת נשיקות ופינוק אחד לפחות כי מגיע לנו באמת.